ארגונים הם תחנה בזמן

אחד הרעיונות שאני מוצא שלהנהלות קשה לעכל הוא  – שמאזן הכוחות בין אנשים לארגונים השתנה.
מעליונות לשוויון – ובמקרים רבים אפשר לומר גם שהכוח הוא בידי העובדים.
יש מנהלים שאולי מבינים, אבל לא מפנימים. בוודאי אם אתה ארגון גדול שעושה דרך ארוכה.
אבל את האמת הפשוטה צריך לומר: "ארגונים – אתם רק תחנה בזמן".
תחנה בזמן לאנשים שבוחרים מה עכשיו מתאים וטוב.

מה שארגונים צריכים להגיד

ארגונים שיש להם בטחון בהצעת הערך שלהם, אומרים בערך את הדבר הבא: "אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו. בשנתיים שייעברו אנחנו נייצר לכם ערך. ואתם תהיו בנקודת החלטה. להמשיך איתנו או לעבור הלאה. בכל מקרה התקדמתם".

למה לארגונים קשה להגיד את זה

כי זה מכריח אותם להודות שייתכן שהארגון אינו האופציה מספר אחת לקריירה. חברות פוחדות להיתפס כבית ספר שמכשיר את העובדים שלהם למקום עבודה טוב ונחשק יותר. זאת על אף האופן שבו עולם התעסוקה התפתח, בו להכשיר את העובדים זו הצעת הערך החזקה ביותר שארגון יכול להציע.

והנה מקדונלד'ס אומרים זה בראשי חוצות (או לפחות באתר הקריירה)

*להם זה כביכול יותר קל – כי זה "ברור" שלא נשארים שם. אבל אנחנו חיים בעידן שבו ארגונים הם רק תחנה בזמן.

אבל זה בכלל לא מה שאתם אומרים

הצהרות זה נחמד, סיפורים זה יפה –  המציאות היא איך אתם מארגנים את זה בפועל, כי לאחר שגייסתם עובד – יש לכם את האפשרות ליצור את הרושם שזה מקום טוב בשבילו. וכשהוא בפנים, כמו כולם – הוא רואה לאן הולך הכסף, מי נשאר, מי מתקדם מי עוזב ולאן. אז מה זה משנה מה מכרתם לו בתחילת הדרך?

בחברה הזו מכשירים את העובדים למשרה הבאה

בסטטוס המצורף חוגגים עזיבה של עובד ב JOLT – שלקחו את זה הכי רחוק שאפשר

לינק לסטטוס המלא של רועי דויטש 

*ואל תקלו על עצמכם בפתרון קל "זו לא חוכמה, זה ארגון פצפון". כי הסיפור הזה מראה לכם – מה היה קורה אם הייתם מפרקים ובונים הכל מחדש. או לכל הפחות איזה הסכם הייתם ממליצים לילדים שלכם לבנות עם החברה בה הם עובדים.

אז איך תדעו שאתם בדרך להיות פלטפורמה לאנשים?

לשאול את עצמכם: איזה ניסיון, ידע, כלים, כישורים אפשר לרכוש אצלכם? כמה הם רלוונטיים להמשך? איך זה מציב את העובד בשוק אל מול אנשים בעלי נקודת פתיחה דומה בכניסתו לתפקיד?

וכמו שאומרים – יחס גורר יחס. לא סתם.

• ארגון שמשקר לעובדים – העובדים משקרים לו
• ארגון שמתקמצן ומתחשבן – העובדים מתקמצנים ומתחשבנים
• ארגון שמפרגן – העובדים מפרגנים לו
• ארגון שמשקיע בעובדים – העובדים משקיעים בו בחזרה

וארגון שיודע שהוא תחנה בזמן – הוא ארגון שלא לוקח את העובדים שלו כמובן מאליו

"עכשיו את יודעת.
היו סימנים אצלו תמיד – את לא מופתעת.
התאווה הזו אל קו האופק אל כביש מהיר
תמיד היה לו משהו להסתיר.
את יודעת.

מכונית נעצרת. הוא לא ישאל לאן.
הוא חוזר אל הדרך. ואת תחנה בזמן."