פעמיים בשנה מתקבצות עשרות חברות טכנולוגיה ביריד התעסוקה בטכניון – מוסד הלימודים שבוגריו הם הנחשקים ביותר. אם באופן כללי ירידי תעסוקה כיום הם פחות שכיחים- אלו שבאקדמיה עדיין מאפשרים מפגש בלתי אמצעי עם קהל ממוקד וחברות משקיעות משאבים רבים על מנת לעניין את הסטודנטים.
קפצתי לביקור ליריד התעסוקה – הנה מה שראיתי בתמונות
הרבה עניין ; משני הצדדים
למרות שיריד הקיץ עמוס יותר מזה שיש בחורף – עדיין הדוכנים היו עמוסים מאוד עד שעת ארוחת הצהריים. רוב הסטודנטים באים מצוידים בקורות חיים ואפילו פגשתי אנשים שבאים להציג את כישוריהם ביריד על אף שאינם לומדים כאן
מתוק IN - בריא OUT
נדמה שטרנד האוכל הבריא לא רלוונטי לקהל הזה. האלמנט הכי בולט במאמצים למשוך את הסטודנטים אל דוכן התעסוקה הוא דרך התשוקה למתוק: חטיפים, מגוון סוכריות, מסטיקים, שקולדים למינם ודוכני וופל בלגי שמשכו עניין גדול…
חשיבה שיווקית תמיד מחפשת אחרי הזדמנויות שמייצרות בידול. השאלה הרלוונטית – אם כולם עושים מתוק, מה אפשר לעשות אחרת?
זה מזכיר לי פרסומת ישנה של פרטנר לעסקים בה רואים איש הולך ברחוב מלא חנויות ממתקים, ובסוף הוא מחליט לפתוח שם מרפאת שיניים. חומר למחשבה…
אטרקציה טכנלוגית
דרך נוספת למשוך קהל הינה באמצעות יצירת חוויה בדוכן. לרוב האטרקציה עצמה מחוברת לעיסוק הטכנלוגי של החברה. DELLEMC הביאו שני כיסאות חלל עם משקפי מציאות מדומה מה שיצר עניין בקרב הגיקים. מי שעומד בתור או סתם סקרן ומסתכל (כמוני) נחשף למסרים המרכזיים עם תוכן מעניין בנוגע להזדמנות בחברה.
Location location location
בזמן שכולם נדחקים במעברים ובמסדרונות – רפאל בליגה משל עצמה עם מתחם נפרד בתוך אוהל מקורה ומחומם עם עשרות עמדות מאויישות במהנדסים שעושים ראיון ראשוני במקום
קנו אותנו!
כשסטארטאפ נרכש הוא מאבד את כוח המשיכה של "אפשר לעשות שם אקזיט" ועוטה על עצמו גלימה של "קנו אותנו סימן שאנחנו שווים לאללה".
אנאפורנה היא כוכב עולה בתעשיית המוליכים למחצה הותיקה בישראל. ביריד היא משכה עניין ויוצרת תחרות לענקיות החומרה בחיפה והסביבה. והנה השנה הם עברו מיוקנעם לפארק מת"מ לאחר שנרכשו על ידי אמאזון – וזה בעצם כל מה שהם מספרים על עצמם בשילוט ביריד. על פניו נראה שזה מספיק והם נהנים מלרכב על הגב של ענקית הטכנולוגיה שזו לה הרכישה הראשונה בישראל.
צבעוניות מסקרנת
אני מכיר את IBM כחברה שהצבע הכחול שולט בה ( Nicknamed Big Blue). הצבע השונה שלה בלט גם מכל מה שראיתי ביריד – והפתיע ביחס למה שהיה לי בראש עליהם
ת'כלס – זו התמצית של להיות מהנדס. להפוך מחשבות לדברים. קשה לא להזדהות.
מותג חזק
כאשר כל הדוכנים מלאים במילים צבעים וצורות – באפל הולכים על קו נקי – בבחינת השלימו את החסר.
ומה הוא החסר? אנחנו מותג כל כך גדול וחזק ומעניין ומושך – שאנחנו לא צריכים להתאמץ בכדי להרשים – אלא פשוט להגיע.
אני מבין את הזווית, אבל לא בטוח שזה מנגיש את ההזדמנויות לאנשים מופנמים שרוצים להרגיש מוזמנים.
הכלב אכל לי את קורות החיים....
פינה להגשת קורות חיים במתחם של התעשייה האווירית. יש לי גם תחושה שמחשבים פתוחים שמזמינים אותך להשתמש בהם – זה כמו מגנט לגיקים.
הבטחות צריך לקיים
השלט של אינטל היה היפה מכולם. שלא לומר "אמייזינג!"
צבע חזק, משפט קצר ולעניין ותמונה.. טוב – אמייזנינג כבר אמרנו.
אבל מה? רוצים שאנשים יחשבו שבאינטל עושים Amazing things?
או לרמוז שמי שיעבוד באינטל יפגוש את "אמייזינג"?
50,000 ש"ח מושכים את העין
גם בדרום רוצים סטודנטים חכמים ומוכשרים. הקריה למחקר גרעיני שלא נמצאת בראש הרשימה של "החברות שרוצים לעבוד בהן" – באים מוכנים על הצעה מעניינת מאוד – מלגה לסטודנטים.
כל חברה וארגון צריכים לחשוב איך הם יכולים למשוך מהנדסים מעולים – ולמצוא איך להוציא את הערך החוצה על מנת לייצר עניין ראשוני.
שני דברים לסיכום האירוע
1. למי כדאי לבוא ליריד?
למי שצריך עכשיו לגייס סטודנטים או בוגרים מהטכניון. זאת התשובה הבנאלית – אבל הנכונה. גם חברות פחות מוכרות שפתחו דוכנים הצליחו לאסוף קורות חיים. אם קהל היעד שלכם שם אבל אין לכם מה להציע לו – הבעיה שלכם גדולה יותר מלהגיע ליריד או לא…
אם אין לכם משרות בכלל לבוגרים – אין לכם מה לחפש פה. זה סתם יוצר תסכול – ולבניית מיתוג יש דרכים יותר אפקטיביות – כאן מדובר ביום של טרנזקציות.
מי שרוצה עוד בנושא אני מצרף לינק לפוסט על יריד הקריירה באונ' תל אביב
2. ככה עושים שיווק חוויתי
מהלך מעניין מאוד של חברת התעופה KLM בשדה התעופה לקראת החג. דוגמא מעולה איך אפשר לייצר חוויה שמייצרת עניין והשתתפות מצד הקהל בשיווק בשטח.
