הרצוג אתמול: ״אנחנו מציעים מודל מנהיגותי מסוג אחר. מודל של הנהגה משותפת״.
בוז'י וציפי פתאום ביחד. מנהיגות משותפת. במסיבת העיתונאים זו הייתה נראית התחלה של ידידות מופלאה. מה יהיה עם הגוף החדש הזה ומנהיגיו? ימים יגידו – אבל לא רק – כי ישנם לא מעט אנשי אקדמיה שבדקו את נושא המנהיגות המשותפת– בניסיון להבין מה יכולות להיות ההשפעות של מנהיגות דואלית על ארגון – ורצה המקרה שאני אחד מהם (ביחד עם שותפתי ללימודים – אלנה חייט, ודנה אלקונין ). אביא לכם כאן את התקציר. לא לדאוג. אבל בסוף זה מתחבר טוב בעיקר למי שחווה סוג מנהיגות שכזה, בין אם היא פורמאלית או לא. בסקירה התיאורטית משולבת התייחסות למנהיגות הדואלית של ציפי ובוז'י בכחול. פשוט כי זה עכשיו בחדשות ומייצר עניין באופן טבעי.
ניהול משותף איננו תופעה חדשה
כבר ברומא העתיקה תפקיד הקונסול היה משותף, אך נראה כי האתגרים החדשים הניצבים בפני מנהיגים בני זמננו הופכים את הדרישות מהמנהיגים למורכבות יותר. הצורך בגמישות ודינאמיות, דורשים מומחיות ובסיס ידע נרחבים יותר מבעבר. אדם יחיד, יתקשה לעמוד לבדו בפני האתגרים שהעולם הגלובאלי המהיר מציב בפנינו. (*העולם הרי משתגע לנו מול העיניים פה ממש ליד הבית – האתגרים למנהיגים שלנו רבים..). מרבית החוקרים בתחום רואים במנהיגות דואלית כמבנה לא שכיח, אך עדיין נצפה בארגונים רבים ללא מטרת רווח (Alvarez & Svejenova 2005), (*בדומה למפלגה פוליטית.)
היווצרות של מנהיגות דואלית
מנהיגות דואלית שנוצרת בנסיבות של מיזוג לרוב נגמרת בכישלון, שכן, בחיים האמתיים אין מיזוג, אלא רכישה והמנהיגות הכפולה היא בעיקר לצרכי תדמית ויחסי ציבור (2002, O’TOOLE). בנוסף לכך למנכ"לים המשותפים בדרך כלל עומדות החלטות מהירות הכוללות פיטורי עובדים ומינויי בכירים לישות המשותפת, דבר המציג בפניהם קונפליקטים מידיים (*כמו את מי לשים באיזה מקום ברשימה ואיזה ח"כ ידחק החוצה) . לשני מייסדים שמקימים חברה יש סיכוי הצלחה גבוה יותר במודל משותף שכן יש להם מערכת יחסים מוקדמת (*לא קיים במקרה של ציפי/בוז'י) . עניין זה לא מבטיח את יכולתם להמשיך ולממש את יכולותיהם בארגון שגדל ואינו דומה למה שהיה כאשר התחילו.
יתרונות וחסרונות במנהיגות הדואלית
טורינו היה אומר לבוז'י וציפי כי בהתחשב בכך שהגדרות האחריות בין המנהגים היא לא ברורה, ישנו סיכון שהארגון יסבול מחוסר יציבות, שיכול לגרור אחריו רמת ביצועים שאינה מספקת. הוא מוסיף כי מצב כזה יוצר בעיה אצל המונהגים בנושא הגדרת התפקידים, הגורמת לחוסר בהירות, וגוזלת זמן יקר מהארגון Toriano, 1999)). הנן ובניס (1999) מציינים שיכולה להיות התנגדות מצד עובדים אשר מורגלים לקונספט שבו יש מנהיג אחד והתרבות בה מעלים יחידי סגולה לשמיים ולא מעריכים עבודת צוות חסרת אגו. (*נשמע כמו כל יום בכנסת)
ניתן לתפוס את מהות היתרון של מנהיגות מסוג זה בציטוט שהפך למטבע לשון אהוב בימים אלו: 'חוכמת ההמונים' שתופסת מקום בשיח האקדמי והציבורי: "אף אחד מאיתנו לא יותר חכם מכולם" (2002, O'Toole). שני מנהיגים גם יכולים להשלים האחד את השני בניסיון, מיומנויות, אתגרים ולתת השראה האחד לשני כל זאת תוך כך שיש להם יותר זמן ומקום לבצע רפלקציות ולנהל דיאלוג איכותי יותר (Pearce, 2004). (האם ציפי ובוז'י יצליחו לתת השראה אחד לשני? זה אפשרי, אך בכל מקרה רק במידה והארגון שהם הקימו ישרוד אחרי הבחירות)
תחושה של בדידות הינה ידועה בקרב מנהלים ומנהיגים (בלומקויסט ורודינג, 2010), בעוד שבמנהיגות דואלית ישנה תחושה של יותר בטחון ולו מהסיבה הפשוטה שאם מנהיג אחד עוזב, השני נשאר. – *סוג של חלום רטוב עבור כמה פוליטיקאים, אם כי ראינו כי עזיבות של בכירים שמאיימים על המנהיגות, יכולים להיות פתאום האיום הכי גדול מבחוץ – ראה סער וכחלון- גם ארגונים צריכים לחשוב איך הם משמרים את הטובים והבכירים גם אם יש מנהיג שלא משאיר לידו מקום). אומן (2005) נשמע רומנטי כאשר הוא מציין כי אם יש רצון למנהיגות משותפת, זה אפשרי כמעט בכל מקרה – יצירה של מנהיגות טובה צריכה לערב יותר אנשים כיוון ש"מנהיגות סביב אדם אינה בלתי נכונה, אבל פשוט כבר לא מתאימה" . אמן.
סוף דבר
בגדול- שיטת הניהול הזאת אפשרית ובעלת יתרונות רבים, אם שני השותפים רוצים ועובדים בזה ולא משגעים את האנשים בארגון. אם תרצו – זו התורה כולה.
לגבי ציפי ובוז'י – את התוצאות נראה כולנו מול עינינו בחדשות. ככה זה שאתה עובד במקום שחשוף אינטנסיבית לתקשורת – חשוף כמו ב- Glassdoor – פוליטיקה.
3 דברים לסיום
תודה לדנה ואלנה
אם מישהו רוצה את אחד המאמרים שמצוטטים פה – שיגיד לי…
אם הגעתם עד לפה – אתם ממש גיבורים
