15:30, יוצא מת"א אחרי יום של לקוחות, וכמובן שעומס תנועה צפוי בדרך. אוטומטית פותח את ה – WAZE שמעצמו כבר יודע שאני נוסע הביתה ומציע לי את המסלול המהיר ביותר. המכונה מנחשת אותי. לא כזה מזמן , הייתי מדפיס לעצמי מראש לקראת פגישות את המפה, מסמן את היעד ונוסע איתה על מנת להגיע בזמן. זה דרש ממני לא מעט אקטיביות – להדפיס לסמן – ואולי צריך שתי מפות, אחת להגיע לאזור והשנייה רק הרחובות הקטנים שליד. אבל היום העולם הוא האקטיבי – והוא מביא לי את המידע על מנת שאני אוכל לבחור מה שהכי מתאים לי. אגב, בחרתי כביש 2 ולא הצטערתי – כולל קיצור הדרך בבני ציון.
העולם אקטיבי – אנחנו פאסיביים
החיים הדיגיטליים מרגילים אותנו שהכל קורה מאליו. פשוט וקל. לא צריך להתאמץ. המידע מגיע אלינו דרך שער הכניסה שבחרנו ומכאן נותר רק לשוטט בגבולותיו. waze היא דוגמה טובה לכך, אבל מי שלקח את זה צעד קדימה היא כמובן גוגל המציעה את שירות Google now שמזרים לך מידע: מה התוצאה במשחק הכדורגל שמעניין אותך, מה צריך לקנות עכשיו ואיפה, מתי צריך לצאת כדי לא לאחר לפגישה הבאה שלך ואילו אתרים תיירותיים יפים יש לידך. עד כמה שמפחיד מה יודעים עלינו, הנוחות של "לא לזכור כלום" מנצחת, כמות המידע על כולנו גדלה – ולכן המגמה תתעצם. מקררים ידווחו לחנות בדיוק מה חסר לנו לארוחת ערב והמשלוח כבר יגיע לדלת – אני בטוח שראיתי סרט על מוצר כזה כבר מזמן… רק שעכשיו זה פתאום נראה ברור מאליו. המידע הרלוונטי צריך/אמור להגיע אלינו מבלי שנתאמץ – אנחנו הופכים ליותר ויותר פאסיביים בכל הנוגע לקבלת מידע.
אם החיים שלנו מתאפיינים בפאסיביות בהשגת מידע כך גם בכל הנוגע למידע על הזדמנויות עבודה – יש איזו שהיא ציפייה שהמידע הרלוונטי יגיע אלי. יותר מכך – גם האקטיביים הם פאסיביים. סקר שבזמנו עשינו באולג'ובס הראה שבממוצע אנשים מחפשים עבודה ב 1.4 אתרים. זה הממוצע. כל מי שמתעסק קצת במספרים כבר יודע – הממוצע מוכתב מהקיצוניים שגולשים במלא מקומות לחפש עבודה – אבל הרוב מסתפק בפלטפורמה אחת. וגם באותה פלטפורמה יש המון מידע. האם אתם מגיעים לאנשים שהכי מתאימים לחברה שלכם? הם מצפים מכם שתדעו למצוא אותם. עלינו לחשוב איך אנחנו נכנסים למקומות שהם נמצאים בהם ומרוויחים תשומת לב על ידי יצירת עניין.
אז מה עושים בשביל להגיע אליהם?
משקיעים בתשתיות גיוס (פוסט שמרחיב על הנושא) שלאורך זמן יזרימו אליכם מועמדים מתאימים יותר בעלות נמוכה יותר. תשתיות בונות אתכם לטווח הארוך בניגוד, לדוגמה, לגיוס עם חברות השמה שעושות עבורכם את העבודה – והארגון לא מרוויח כמעט ידע בתהליך ומן הסתם לא בונה תשתית שתזרים לו מועמדים מתאימים. השקעה בתשתית היא זו שבונה את היכולות של הארגון למשוך אנשים בעתיד. ארגון שהאנשים הם הנכס שלו (כל מנכ"ל ישבע שככה זה אצלו…) – חייב לדאוג להשבחתו. וזוהי בעצם המשימה של מחלקת הגיוס בארגון – להזרים פנימה אנשים שייעזרו לארגון להיות מה שהוא יכול להיות. אז אם כולנו צרכני מידע פאסיביים, כך כמובן גם אנשים שמוגדרים כ'מועמדים פאסיבים' שבעצם מחכים לכם שתהיו אקטיביים.
